פסקיו הגיגיו וקורות חייו של הרב המעניין בעולם

הסטטוסים האחרונים ׳אגדתא-כריסטי׳ - סופרת מדרשי מתח. בספרה ׳עשרה משגיחים קטנים׳

אני גם ציפור זועמת וגם חזיר, בגלל זה אני עף על עצמי

יש לי בעיות קשב ו הי הנה ציפור.....

המייל שלי מאוד אמוציונלי הוא קורא לטיוטות: ׳לא נשכח ולא נשלח׳

יש שדכנים שבא לי לדחוף להם סיכות!

אני מכחיש אני לא סובל מהכחשה עצמית!

קול ששון וקול שמחה, קול חתן ואז יוצאים בהפגנתיות

סבלנות היא מעלה ... אבל מי לעזאזל יש זמן לזה.

בשביל הקסם הבא שלי אני צריך חרדי אישה ומיקרופון

בן דוד שלי קיבל את "משבר גיל-40" כבר בגיל 4, עזבו סתם אפס...

אני לא זוכר אם יש לי סתם אמנזיה או שאני חולה אלצהיימר, טוב נו העיקר שאין לי בעיות זיכרון

כשהעובדים של חדשות 2 הולכים לשירותים, הם בעצם משתינים בקשת ?!

חדש מאגד: לאחר ההצלחה הגדולה של ׳קיווי הלילה׳ עכשיו גם ׳פסיפלורה לילה׳ ׳ולימונענע לילה׳ והכל בהכשר המהודר של הרב קו

יום שבת, 21 בינואר 2012

לקנות תינוק ב-600 ש"ח


האם יש ארוע יהודי מוזר יותר מפדיון הבן?
לכל שמחה יהודית הנחגגת לבן, יש מקבילה גם לבנות. גם אם המקבילה פחותה קצת, היא עדיין נחגגת. בת מצווה, אפילו בריתה. 
אבל אין פדיון הבת? האירוע היחיד המקביל לפדיון הבן זה פדיון פטר חמור! מה זה אומר על בנות? מה התינוק או אמא שלו אמורים לחשוב על זה? אה טוב זה לא היחיד יש גם פדיון כפרות...
בכלל כל הטקס הזה מוזר ביותר מכניסים את התינוק כמו שה לעולה - על גבי מגש כסף שדקות אחרי זה ישמש לבורקסים ובלינצ'ס התינוק לבוש יפה, מכוסה כולו בתכשיטי זהב ששמו עליו בעזרת נשים. זמן טוב לגנבים - מזל שלא מעבירים אותו מיד ליד בין הרבה אנשים כמו בברית. 
אבל זה לא נגמר בתכשיטי זהב שמים גם שום, שום וסוכר למה זה ? מילא סוכר שיהיה לו מתוק אבל שום? מה רוצים להרחיק ממנו ערפדים?!
השילוב הזה בין התכשיטים והשומים די קטלני דודה שלי גם שמה את השרשרת והצמיד שלה חודש אחרי זה כמו יתר בני המשפחה היא עדיין הסריחה משום. ביטלנו שלוש שמחות משפחתיות בגלל הריח מכולם.
אגב אני בכור אבל לא עשו לי פדיון הבן סבא שלי כהן יוצא שאמא שלי כהנת ולכן לא עשו לי פדיון זה אומר שאני שייך לאמא או לסבא ? והאם אבא לא אמור להיעלב?
זה ממש משפיל אם בתור תינוק כשכל הורה אחר אומר "אני מטורף על הבן שלי, הוא כל עולמי, הוא שווה את כל העולם אני לא יוותר עליו"  בתור בן בכור קונים אותך בחמש סלעים שזה בערך 600 שקל.
אבל בתכלס הכי מסכן בפדיון זה התינוק כמובן הוא שוכב שם נמחץ מתכשיטים מסריח משום ופרצופו משדר הבעה אומללה אחת:
"אוי לא, לא שוב!!!!"
כלומר אפילו שהוא תינוק הוא זוכר מה קרה בפעם האחרונה שהלבישו אותו יפה והביאו אותו לאולם מלא אנשים, זה קרה לא לפני הרבה זמן כולה לפני 23 יום ואז עוד עשו לו את זה בהפתעה. 
עכשיו הוא חושב שהוא יודע לקראת מה הוא הולך. בטח הוא חושב לעצמו ״היי לא ישאר מזה כלום״ ״מה קרה התחרטתם? אתם רוצים בת???"


לעוד רשומות: לחצו כאן
לרישום לבלוג שלחו מייל ל: the.most.rabbi@gmail.com 


13 תגובות:

  1. הפגנת בורות קלאסית - היה מוטב אילו הכותב היה עושה שעורי בית לפני פרסום פוסט כו"כ חד-משמעי אפילו דרך חיפוש פשוט בגוגל על הערך 'פדיון הבן' או אז, כל השאלות ו/או התהיות היו מקבלות מענה. חבל...

    מצוות פדיון הבן היא אחת מתרי"ג המצוות המופיעות בתורה שעיקרה הוא : פדיון הבן מידי כהן בתמורה לסכום סמלי של 5 שקלי כסף טהור (המטבע שהיה בשימוש בתקופת התורה כשמאוחר יותר בתקופת התלמוד נעשה שימוש במטבעות שנקרו 'סלעים').

    פדיון=המרה/החלפה/העברה.

    מכת בכורות המוזכרת בתורה פגעה בבכורי המצרים (הזכרים באדם ובבהמה) וכאות הוקרה לכך שבכורות עם ישראל לא נפגעו באותה מכה, מצווה אלוהים את משה 'לקדש את הבכורות' כשהמשמעות היא בעצם הבדלה/ייחוד של הבנים הבכורים לעבודת האל ויותר מכך...ייועד להם תפקיד חשוב - להיות משרתי האל (הכהנים) בבית המקדש

    *מקווה שכבר עניתי על השאלה...למה לא פודים בת.

    נמשיך...

    לאחר 'חטא העגל' , מאס האל בבכורות והעביר את התפקיד הנ"ל לשבט לוי (השבט היחיד שלא היה שותף לחטא) כאשר מתוכו נבחררו אהרון ובניו לשרת ככהנים בבית המקדש.

    מצוות הפדיון אם כך מטרתה העברה/המרה (באופן סמלי כמובן) של תפקיד הכהונה מהבן הבכור לכהן.

    מעבר להסבר המלומד, קיים משהו יותר עמוק...

    הטקס הזה שבו ההורים מקבלים חזרה את בנם רק לאחר תשלום של 5 שקלי כסף לכהן נועד בעצם 'לעורר' את ההורים באותו רגע של נחת ואושר לזכור ולא לשכוח את השותף השלישי והחשוב מכול ביצירת בנם והוא האל שנתן לו את רוח החיים.


    נ.ב.
    כל עניין תכשיטי הכסף, קוביות סוכר, שום וכו' אין מקורם בתורה כלל ועיקר אלא מנהגים שהתפתחו עם השנים ונוספו לטקס (פעמים הופכים את זה לעיקר וחבל...).

    הערת אגב...

    טקס 'זבד הבת' - אותו כינת בשם 'בריתה' שזו טעות דקדוקית/תחבירית אבל... נסבלת - אין מקורו 'כמצווה' בתורה אלא רק משהו שהלך והתפתח עם השנים ואף הפך למנהג וזאת בשונה מברית מילה ופדיון הבן שהינם מצוות בתורה לכל דבר ועניין.

    מקווה שההסבר היה ברור, שבוע טוב :)
    אחד שיודע...

    השבמחק
    תשובות
    1. הרב המעניין בעולם21 בינואר 2012 בשעה 15:34

      חחחחחחחחח תעשה חיפוש בגוגל על הערך הומור עם אתה לא יודע מה זה כי
      וואו אתה חזק ומצחיק אחת התגובות המצחיקות שנכתבו פה בבלוג תגובה שכולה נוטפת הומור והבנה בהומור ובציניות אתה ממש רציני רק בלי הריש יש מצב שתכתוב פה את הבלוג במקומי?
      כי אתה ממש קורע ומבין בדיחות

      תגיד יש מצב שאתה פשוט כהן שחושש לפרנסתו?

      אתה חושב שרבה שהיה מספר מילתא דבתיחותא כמו שנאמר: 'רבה מקמי דפתח להן דרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן' (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל, עמוד ב) היה מספר בדיחות גסות? לא! הוא היה מספר כאלו דברים.

      יש הומור גם בתלמוד עצמו לדוגמה:
      "אמרו ליה רבנן לר' אבהו:
      הצפיננו היכן רבי אילעאי צפון?
      אמר להן: עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו.
      אמרי לה אשה, ואמרי לה מסכתא." (עירובין דף נג עמוד ב')
      לביאור ועוד עיין שם

      נ.ב. אתה חושב שמנהגי השום נוספו לטקס בהשפעת הסדרה דימדומים? שהפכה ללהיט בשנים האחרונות או אולי בהשפעת סדרת הערפדים 'דם אמיתי'

      הערת הגב הראש מחובר לישבן

      הערת אגב...
      בריתה רק נועדה לאפשר להורים המאוכזבים לקבל מתנות גם על בת


      ובקיצור: גבר תשתחרר...............

      מחק
    2. מה שיותר מעניין זה איך ה'אחד שיודע' יסביר את הקטע התלמוד שהזכרת :-)

      מחק
  2. פוסט ענק!! :)
    והתגובה ה-1 מוסיפה עומק משמעותי...
    הייתי בטוחה לקרוא בסוף-
    "מי הסמיך אותך לרבנות?.."
    אך התאכזבתי.

    מעולה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. הרב המעניין בעולם22 בינואר 2012 בשעה 8:07

      לקרוא בסוף מה ?

      מחק
    2. בסוף הביקורת של הגבר שצריך להשתחרר..

      מחק
    3. הרב המעניין בעולם25 בינואר 2012 בשעה 11:33

      כנראה הרב דרוקמן.... :)

      מחק
    4. חח חוק לשון הרע כאן אצל רבינו?? לא להאמין!
      ובכלל, לחשוב שהתגיירת (אפילו אצלו!) בכלל מקפיץ את כל העסק בכמה רמות טובות :)

      מחק
    5. הרב המעניין בעולם26 בינואר 2012 בשעה 15:24

      מגיב מספר אחת אצל דרוקמן לא אני!

      מחק
  3. היה נחמד לקרוא את הפוסט המגניב. במיוחד לאחר שהשבוע זכיתי לעשות את הטקס הזה לבני בכורי. תמיד טוב להיזכר ברגעים המצחיקים בטקס הזה מהצד ההומוריסטי כמובן . והדודה עם השום.... שלא נדע מטומאה.

    ימשיך כבודו......

    השבמחק
    תשובות
    1. הרב המעניין בעולם23 בינואר 2012 בשעה 7:58

      כאלה תגובות אנחנו אוהבים..... אהמממ אהממממ לך מגיב מספר אחד.......
      גם הדודה שלך עשתה קטעים עם שום?! אז מה שום בפדיון זה הצביטה בלחי של 2012 ? אני בכלל לא מבין איך נשאר בארץ שום לבישול...

      תודה לך ושיהיה לך המון מזל טוב להולדת בנך ותמשיך לקרוא ולהזדהות רק בפוסטים על שמחות.......


      נ.ב אם אתה צריך לבנך החדש רב מוסמך לאיזה חלטורה, לימוד טעמים או מורה חתנים נשארו לי תאריכים פנויים אחרונים כדאי לך להזדרז 

      מחק
  4. חחח טוב למצבי כפית...

    השבמחק