יום הולדת 23 - לא מה שחשבתם

"מזל טוב ושתדע שיש בך הרבה יותר מפופיק יפה" 
זו היתה התגובה הממוצעת של אנשים שקראו את הרשומה הקודמת שלי "יום הולדת 23"
כן, אנשים לקחו את זה יותר מידי ברצינות.
אז לאלה ממכם שלא יודעים מה זה 'סרקזם' ולאלה מכם שהמילים 'סגי נהור' נשמעות כמו שם של רוסי חכם
הנה רשומת תיקון 
(אם לא קראתם את הרשומה המדוברת וגם אם כן הנה קישור: יום הולדת 23 )


אני זוכר את זה כאילו זה היה בדיוק לפני 23 שנים. הי... רגע, זה באמת היה לפני 23 שנים.
נולדתי!
אם לא הייתם פה עד עכשיו וגם אם כן, הנה הגירסה הארוכה של התקציר בקצרה.
נולדתי אחרי יותר מעשרה חודשים בבטן. המלאך בפנים מאוד אהב אותי ונשארתי איתו חודש אקסטרה - כי לא הספקתי ללמד אותו כל מה שאני יודע.
עוד לפני שנולדתי, כבר בבדיקות, ראו כמה אני מדהים חתיך ומושלם. ותקופה קצרה אחרי הלידה כבר הקרינו בקולנועים את האולטראסונד שלי בתלת מימד.
כן נולדתי חתיך, חתיך מאוד. כל כך חתיך שהרופא המיילד נתן לאחות את הסטירה - כי היא רשמה על הצמיד עם השם שלי גם את המספר פלאפון שלה. כל כך חתיך שללידה שלי הגיעו המון סטודנטים מתמחים, בעיקר סטודנטים לצילום. נולדתי מהול! ויש לי הוכחות חותכות לזה.

ההורים התלבטו מאוד איזה שם לתת לי. כדי להקל על עצמם במציאת שם, אמא קנתה ספר של שמות לתינוקות, ואבא הזמין חבר עם גבס. 


ההורים שלי היו ממש מרוצים וגאים בי ולכן הזמינו כל הזמן אנשים לראות אותי. כן הם היו מסוג ההורים האלה שכל הזמן אומרים לכל אחד "אתה מוכרח לבא לראות את התינוק" מתי אתה בא לראות התינוק?" "תראה את התינוק" "ראית את התינוק?"
ובעייני זה ממש מוזר, כי הרי אף אחד לא מזמין אותך לבא לראות את סבא שלו, "אתה מוכרח לבא לראות את סבא, הוא מה זה חמוד. שבעים ושש קילו, הם כאלה מתוקים בגיל הזה. הוא בן אלף חודשים, אתה יודע אמצע שנות השבעים היא תקופה מאוד טובה בשביל סבים, אתה מוכרח לראות אותו. היום הוא הלך לבית שימוש בעצמו."
מה שהכי קשה כשאתה פוגש הורים טריים זה שאתה מוכרח להתפעל לפחות כמותם "מה דעתך עליו?,  מה אתה אומר?, נכון שהוא מקסים" רק פעם אחת אני רוצה לראות זוג שיגיד "אתה יודע, אנחנו לא מי יודע מה מרוצים ממנו. אני חושב שעשינו טעות גדולה. היינו צריכים לקנות אקווריום. אתה רוצה אותו?! קח! לנו די נמאס."


הייתי מדהים וחכם ההורים שלי העריצו אותי.


עד גיל שנה אמא שלי לא הניקה אותי, אני בישלתי לה ולי את הארוחות.


בגיל 2 נכנסתי להיסטריה אמרתי לעצמי וואו מני בחיי, תוך שנה הכפלת את הגיל שלך אם זה ימשיך ככה בגיל 6 ימלאו לי 90


בגיל 3 כבר ידעתי לדבר עשרות שפות - יכולתי לדבר צרפתית מושלמת, ברוסית. ואפילו דברתי ברייל שוטף. 


בגיל 4 הקסם אישי והחן שלי היו כל כך מדבקים, המציאו חיסונים לזה.


בגיל 5  הקמתי אתר וקראתי לו על שמי, אנשים חושבים שיש הרבה כותבים באתר , אבל הם טועים לגבי זה - כמו שהם טועים לגבי שם האתר וקוראים לו ויקיפדיה.


בגיל 6 הומצא עלי המשפט 'ילד טוב ירושלים' למרות שבכלל גרנו בתל אביב.


בגיל 7 כששאלו אותי בכיתה מה אני יהיה כשאני יהיה גדול? עניתי מני!


בגיל 8 הגעתי לכמעט שיא היופי, פתחתי חשבון בפייסבוק אבל הם חסמו אותי בטענה שהתמונת פרופיל שלי פיקטיבית.


בגיל 9 פורסם בעתון ציור שנעשה בהשראת הפרצוף שלי, היום קוראים לזה סמיילי.


בגיל 10 המשטרה התחילה לתחקר אותי לעייתים קרובות רק בגלל שאני אדם מעניין.


בגיל 11 פסיכולוגים התחילו לשאול אותי מה שלומם ואיך הם מרגישים.


בגיל 14 גיליתי סופית שיש לי רפלקסים מטורפים ואני יכול להיות לוחם, אבל אני לעולם לא אלמד קראטה 
כי דוד שלי הלך ככה לעולמו. הוא היה מומחה לקראטה, ואז התגייס לצבא. בפעם הראשונה שהצדיע הוא הרג את עצמו.


בגיל 16 כתבתי מכתב המלצה בשביל קרוב משפחה... אני קבלתי את העבודה.


בגיל 18 נסעתי לווגאס. מה שאני עושה בוגאס... טוב וגאס לא יכולה להכיל את כל מה שאני עושה.


בגיל 19 נכתב עלי ספר ביוגרפיה, הידוע יותר בשם "ספר השיאים של ג'ינס"


בגיל 20 האישיות שלי נהיתה כל כך ממגנטת , לא יכולותי להסתובב עם כרטיסי אשראי.


בגיל 21 נעשה סרט ביוגרפי על החיים שלי, כריסטופר ריב גילם אותי. הסרט נקרא ׳סופרמני׳ למרות שבסופו של דבר הוא יצא לאקרנים בשם מקוצר ללא היוד.


בגיל 22 אנשים התחיל להגיד לי "משנה לשנה אתה נעשה יותר שחצן" אבל זה ממש ממש לא נכון!.... אני נולדתי מושלם.


הנה עוד כמה עובדות קטנות עלי:
הדם שלי מהריח כמו בושם. הזיעה כמו דורדורנט.
מחשב ניצח אותי בשחמט, אבל הוא לא מתקרב אלי בקיקבוקסינג.
אני אוכל את המרק שלי עם צ'ופסטייק.
אם אני יסביר לך איך להגיע אתה לעולם לא תלך לאיבוד ותגיע לפחות 5 דקות מוקדם.
אני תמיד מגיע בזמן אבל איכשהוא גם תמיד נכנס באיחור אופנתי.      
יש לי זכרון צילומי והוא באיכות HD
גם כשאני מצטנע זה נשמע כאילו אני מגזים.
החתימה שלי זכתה בפוליצר.
זכיתי בפרס על מפעל חיים, פעמיים!
מעולם לא איבדתי גרב!
אני יכול להתגבר על כל אתגר, אם רק היה לי אחד.
מעולם לא למדתי שיעור, אני רק מלמד אותם.
על הכרטיס ביקור שלי כתוב: "אני אצלצל אליך!!"
אני לא לומד מטעיות, מעולם לא היו לי.
אנשים שלא מאמינים באהבה ממבט ראשון מעולם לא הסתכלו לי בעיניים.


היום בגיל 23 אני חכם חתיך שנון ועוד המון תכונות טובות, אבל צניעות היא התכונה הכי טובה שלי.


כן אני חכם וכן אני מאד אוהב לשמוע את עצמי מדבר. אני מדבר די הרבה לעצמי ואני כ"כ חכם, עד שלעיתים קרובות, אני לא מבין בכלל מה אמרתי. 
הדבר שאני הכי שונא זה טיפשים, הבעיה של העולם היא טמטום. בסדר, אני לא אומר שצריך לחוקק דין מוות נגד הטמטום, אבל למה לא להוריד את מדבקות האזהרה מהכל ופשוט לתת לבעיה לפתור את עצמה?


כן אני גם עשיר עשיר מאוד, בזמני הפנוי אני מתקשר לאריאלה ממפעל הפיס.
אבל למרות שאני עשיר,אני לא שולח כסף למקבצי נדבות מאפריקה. אני לא רוצה שהם יבזבזו את הכל על סמים אבל אני נותן דברים אחרים. הנה, הקיץ שלחתי לאיזה כפר 15 סוודרים, וכל הכפר אסף כסף כדי לקנות בול לשלוח לי מכתב תודה. הם כתבו לי שכל אחד בכפר קיבל סוודר ושהם היו ממש טעימים.


והנה כמה ציטוטים מפורסמים שנאמרו אלי :
"רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והשכל של מני, ואני עדיין לא בטוח בקשר ליקום" (אלברט אינשטייין)
"זהו צעד קטן לאדם צעד גדול למני" (נייל אמסטרונג)
"מני אתה יותר יפה ממני" (מני)


אני עדיין רווק. אתם יודעים מה רווקים עושים?.... כל מה שהם רוצים. 
אני רוצה לחיות עד שאמות, לא יותר, לא פחות. וזה לא שאני מפחד למות, אני פשוט לא רוצה להיות שם כשזה קורה.
אבל עד שזה יקרה
תנו לי אישה יפה, ספר טוב, ספה נוחה וכלב. עכשיו תשלחו את הכלב לקרוא את הספר איפשהו ואני אוכל להנות קצת.


רוצים להיכנס לרשומת תפוצה ולקבל את הרשומות של הבלוג ישירות למייל שלכם.
שלחו מייל ל: the.most.rabbi@gmail.com
או הירשמו בצד שמאל למעלה.


לקריאת עוד רשומות מעניינות מבלוג זה 
                    לחצו כאן 
      ודפדפו למטה לכל אורך הבלוג


 נהניתם? לחצו ושתפו: