פסקיו הגיגיו וקורות חייו של הרב המעניין בעולם

הסטטוסים האחרונים ׳אגדתא-כריסטי׳ - סופרת מדרשי מתח. בספרה ׳עשרה משגיחים קטנים׳

אני גם ציפור זועמת וגם חזיר, בגלל זה אני עף על עצמי

יש לי בעיות קשב ו הי הנה ציפור.....

המייל שלי מאוד אמוציונלי הוא קורא לטיוטות: ׳לא נשכח ולא נשלח׳

יש שדכנים שבא לי לדחוף להם סיכות!

אני מכחיש אני לא סובל מהכחשה עצמית!

קול ששון וקול שמחה, קול חתן ואז יוצאים בהפגנתיות

סבלנות היא מעלה ... אבל מי לעזאזל יש זמן לזה.

בשביל הקסם הבא שלי אני צריך חרדי אישה ומיקרופון

בן דוד שלי קיבל את "משבר גיל-40" כבר בגיל 4, עזבו סתם אפס...

אני לא זוכר אם יש לי סתם אמנזיה או שאני חולה אלצהיימר, טוב נו העיקר שאין לי בעיות זיכרון

כשהעובדים של חדשות 2 הולכים לשירותים, הם בעצם משתינים בקשת ?!

חדש מאגד: לאחר ההצלחה הגדולה של ׳קיווי הלילה׳ עכשיו גם ׳פסיפלורה לילה׳ ׳ולימונענע לילה׳ והכל בהכשר המהודר של הרב קו

יום ראשון, 25 בספטמבר 2011

התחנה הסופית


חיכינו שעות ברציף, חוסר ידיעה ובילבול שררו אצל כולם, לא ידענו מה יהיה לא ידענו מתי תגיע הרכבת. לאחר המתנה ארוכה ומייסרת, נדחסו אל הקרונות צפופים כמו בהמות, בפנים היה חום ומחנק נוראי. מחמת הצפיפות לא יכלנו לראות מה מתרחש בחוץ, האם עוצרים או  האם סתם נוסעים מאוד לאט, האם בכלל יש תחנות? הבילבול היה עצום, הצפיפות החום והמחנק היו בלתי נסבלים, אוי... זה היה נורא! 
אבל למרות הכל היום אני כאן לפניכם, חי ושלם ברובי, היום אני עומד כאן
ביד ושם - במה שמכונה התחנה הסופית, עומד ומספר לכם את סיפורי...

#חוויותי מנסיעה ראשונה ברכבת הקלה בירושלים.
שעה נסיעה! מהדווידקה ועד הר הרצל - בית וגן. פשוט סיוט

יום שבת, 17 בספטמבר 2011

נעליים

ביום השואה נסענו כל הכיתה ליד ושם. כולם התרגשו אבל אני הרגשתי הכי גאה, כי חוץ מברקוביץ וקליין, שאר הכיתה הם חציים מרוקאים וחציים טוניסיים. ברקוביץ בכלל לא הגיע וסבא של קליין לא בדיוק היה בשואה, סבא שלי היחיד שמת בשואה.
הגענו ליד ושם, מקום יפה מבחוץ,בכלל לא קודר. חיכנו ברחבת הכניסה למדריך שיבוא,יותר משעה. היה חום גהינום ולא היה לנו צל, אולי זאת היתה הכוונה שלהם שנרגיש ניצלים, אחרי הכל הניצולים הם אלו שהקימו את יד ושם. בפנים - האולם היה ענקי, והכיל כל מיני תמונות וסרטונים בשחור לבן, המדריך אמר לא לגעת בכלום, אבל אני הייתי חייב לנגוע בתמונה של האיש הבוכה, משה ראה אותי ואמר שהוא ילשין למדריך, אמרתי לו שמיצדי הוא יכול להלשין למדריך, למורה, למי שהוא רוצה - אפשר לחשוב שסבא שלו הוא זה שמת בשואה.
אחרי זה הכניסו אותנו לאולם הרצאות ענק וזקן אחד רזה וכפוף התחיל לדבר, הוא אמר שהוא מהפרזיטים ושבשואה הוא חי ביערות ונלחם בנאצים. אבי המצחיק הפריע ושאל אותו איך תלו מודעות בשואה? הזקן היה נבוך ואבי ענה כשהוא נשנק מצחוק - בנעצים. כולם צחקו, חוץ מהמורה. מעניין אם סבא שלי לחם גם הוא ביערות נגד הנאצים, שאלתי את יניב שישב לידי והוא ענה שלא הגיוני שהזקן המצוקמק הזה שעומד פה בכלל יכול לחיות ביער ולהילחם.

יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

אבי המצחיק

אבי המצחיק הוא הילד הכי מצחיק בכיתה, אבי המצחיק הוא הילד הכי מצחיק בבית ספר ואפילו בשכונה.
אבי המצחיק לא מנסה להצחיק, הוא פשוט מצחיק. לאבי המצחיק יש שיער צהוב ושני גומות עמוקות וכשהוא צוחק הוא נראה ממש כמו סמיילי.
בכיתה א בתחילת שנה אבי המצחיק נכנס לכיתה עם לום, התיישב במקום, הסתכל בחיוך בפרצופו המתפלא של המורה וקרא בקול ״אה... זה ש...לום כיתה א אוףף אני חייב משקפיים דחוף״
בכיתה ג המורה אמר שגולדשטיין לא הגיע כי לאבא שלו היה אירוע מוחי. אבי המצחיק שאל מה זאת אומרת אירוע מוחי, מה היה לו בר מצווה במוח?
אני לא ישכח איך בכל טיול שנתי אבי המצחיק היה משתלט על המיקרופון באוטובוס ומצחיק את כולנו.
מספרים שסבא שלו הוא ממציא השיר ״הנהג שלנו חברמן הוא יקח אותנו לתימן״
כן אבי המצחיק כמו סביו הוא תימני והוא שהמציא את המשפט הידוע ״זהו צעד קטן לאדם, צעד תימני לאנושות״
כשהשרת של הבית ספר חזר מהמילואים אבי המצחיק שאל אותו אם זה נכון ששרתים יורים בצרורות.
אבי המצחיק יכול לעלות חיוך אפילו על פניו של טיטנבוים המורה הזקן למתמטיקה. פעם הוא שאל אותו באמצע שיעור מה השורש הריבועי של משולש והאם להגיד קוסינוס זה סטיית תקן.
אבי המצחיק היה הולך לבית אבות לשמח ולהצחיק את הזקנים. הוא אמר שזה מאוד קל - כי מילא רובם שם חולי אלצהיימר, כך שהוא יכול לספר כל פעם אותה בדיחה והם עדיין צוחקים.
אבי המצחיק מת! הוא נחנק מאוכל כי הוא צחק באמצע הארוחה, אם הוא היה חי וודאי הוא היה אומר על זה שהוא נחנק מצחוק.
אבי המצחיק מת. בהלוויה, אביו של אבי המצחיק סיפר את כל מה שכתבתי למעלה, הוא אמר: שאבי לא היה רוצה שיבכו בהלוויה שלו. הוא דיבר וניסה להצחיק - אבל כולנו בכינו, אולי כי לא מספרים בדיחה פעמים, אולי כי אבי המצחיק לא היה שם כדאי להצחיק אותנו. 
אבי המצחיק מת ובפעם הראשונה כולנו בכינו בגלל אבי המצחיק.
אבי המצחיק מת ולא, זה לא עוד בדיחה של אבי המצחיק. אבי המצחיק מת!


אהבתם? לחצו:     

יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

המדריך המושלם לדייט הראשון


אנשים באים אלי ואומרים לי: מני תן לנו עצות לדייטים מה נעשה מה נשאל איך נדע שזאת האחת?

אחת הסיבות שדייטים זה דבר בעייתי זה בגלל הלחץ הנורא, כל פעם שאתה חושב על זה שהאדם מולך מעומד לבלות איתך את כל עתידך - אתה חייב לבדוק כל דבר בזכוכית מגדלת.
אתה אומר לעצמך "בחיי אני חושב שהגבות שלה לא שוות" - "ואי כן נכון! אני לא מאמין, הגבות שלה באמת לא באותו אורך" - "אני באמת רוצה להסתכל על גבות לא שוות במשך שארית חיי?!"
והבחורה יושבת שם ואומרת לעצמה "על מה הוא מסתכל? אני באמת רוצה שמישהו יסתכל עלי בצורה כזו במשך שארית חיי?!"
בכלל חשוב שתזכרו - דייט הוא כמו ראיון עבודה, בו הבחורה מתראיינת לתפקיד של לעשות אותכם נשואים.

בגלל הקושי והבילבול הרב - חיברתי מדריך קצר שיעזור לכם ידידי הרווקים למצוא את הרבע התואם שלכם...
הנה סדרת שאלות שתשאלו את הדייט שלכם בדייט הראשון, לפי התשובות תוכלו לדעת האם להמשיך לשני.
שימו לב לתשובות ולדגלים האדומים שיעזרו לכם לדעת אם היא לא האחת:

1.
תשאלו: מה התחביבים שלך?
אם היא אומרת צילום-

דגל אדום
החיים שלכם יהיו מלאים בפוזות חיוכים מאולצים ואין ספור תמונות שימצאו את עצמם בסופו של דבר בפייסבוק.



2.
תרים שתי אצבעות ותשאל: כמה אצבעות אני מרים?
אם היא אומרת כל דבר שהוא לא שתיים-