פסקיו הגיגיו וקורות חייו של הרב המעניין בעולם

הסטטוסים האחרונים ׳אגדתא-כריסטי׳ - סופרת מדרשי מתח. בספרה ׳עשרה משגיחים קטנים׳

אני גם ציפור זועמת וגם חזיר, בגלל זה אני עף על עצמי

יש לי בעיות קשב ו הי הנה ציפור.....

המייל שלי מאוד אמוציונלי הוא קורא לטיוטות: ׳לא נשכח ולא נשלח׳

יש שדכנים שבא לי לדחוף להם סיכות!

אני מכחיש אני לא סובל מהכחשה עצמית!

קול ששון וקול שמחה, קול חתן ואז יוצאים בהפגנתיות

סבלנות היא מעלה ... אבל מי לעזאזל יש זמן לזה.

בשביל הקסם הבא שלי אני צריך חרדי אישה ומיקרופון

בן דוד שלי קיבל את "משבר גיל-40" כבר בגיל 4, עזבו סתם אפס...

אני לא זוכר אם יש לי סתם אמנזיה או שאני חולה אלצהיימר, טוב נו העיקר שאין לי בעיות זיכרון

כשהעובדים של חדשות 2 הולכים לשירותים, הם בעצם משתינים בקשת ?!

חדש מאגד: לאחר ההצלחה הגדולה של ׳קיווי הלילה׳ עכשיו גם ׳פסיפלורה לילה׳ ׳ולימונענע לילה׳ והכל בהכשר המהודר של הרב קו

יום שבת, 1 באוקטובר 2011

יום הולדת 23


אני זוכר את זה כאילו זה היה בדיוק לפני 23 שנים. הי... רגע, זה באמת היה בדיוק לפני 23 שנים.
נולדתי!!        
אם לא הייתם פה עד עכשיו וגם אם כן הנה התקציר. כי אפילו שחיים רק פעם אחת תמיד יש שידור חוזר.
נולדתי במשקל.... רגע.... זה באמת מעניין מישהו?! למה בכלל שואלים את זה? "נולד לי בן" "וואו מזל טוב כמה הוא שקל בלידה?!" 
לא ראיתי אף אחד אומר "סבא שלי מת" "וואו מצטער כמה הוא שקל בהלוויה? 
נולדתי בניתוח, כי אחרי שראו את האולטרסאונד שלי פחדו שזה מדבק ולא לקחו סיכונים רצו בידוד. כי איך נגיד את זה בעדינות, האולטרסאונד שלי שימש כהשראה לסרט הצעקה.
כן נולדתי מכוער, מכוער מאוד. כל כך מכוער שלאמא שלי היה את בחילות הבוקר של ההריון אחרי הלידה,
כל כך מכוער שבלידה אמא שלי לקחה אפידורל ואחרי הלידה כשהוא ראה אותי גם אבא שלי לקח.
 הוא אמר שלעולם הוא לא ישכח את הרגעים שאחרי הלידה, איך הרופא ניגש
אליו בעיניים כבויות ואמר לו: "אני ממש מצטער אדוני, עשינו כל מה שאנחנו יכולים, לא הצלחנו..... הוא יחיה!"
כעבור שמונה ימים עשו לי ברית, ההורים שלי הזמינו את יוסי גיל! שיהיה המוהל. השם שקיבלתי הוא.... טוב עזבו זה ארוך מידי 
אבל הכינוי שקיבלתי הוא מני. אפילו שאף אחד לא משתמש בזה, יש לי הרבה שמות אחרים אבל על כך בהמשך...
לא עשו לי פדיון הבן. אבא שלי העדיף לעשות לי 'פדיון פטר חמור' כי את זה הרבנות מממנת.



כשחברים פגשו את ההורים שלי הם לא רצו לשקר לגבי המראה שלי אז הם היו חייבים לנקוט בשיטה הידועה להתמקד במה שכן נראה נורמלי. לכן עלי אמרו דברים בסגנון של "ואוו איזה פופיק מושלם, תראו איזה קשר מדהים" 


הייתי ממש מכוער וההורים שלי שנאו אותי.


עד גיל שנה אמא שלי הניקה אותי מקשית


גם בגיל 2 הייתי מה שנקרא  ילד סטנגה כן ילד סטנגה! זה בעצם אומר שאף אחד לא רצה להחזיק אותי או לנגוע בי יותר מפעם אחת. היו מחזיקים ואומרים... אממ הוא חמוד  קחו את זה....


רק בגיל 3 אמרתי את מילותי הראשונות 
"אבא אמא......... תורידו לי את המסיכה מהפנים אני לא כזה מכוער..."  זה לא עזר!


גיל 4 היה גיל מוזר, כי היה לי בן דוד שנולד קצת לפני וכבר בגיל 4 הוא חטף את ״משבר גיל ה-40" עזבו סתם אפס...


עד גיל 5 אמא שלי עוד נתנה לי לישון איתה במיטה, אבל אני בטוח שזה היה רק כדי שיהיה לה עם
מה להתקרבל, אני עדיין זוכר איך היא הייתה מסתובבת בבית ומזמזמת "ילדים זה סמיכה...."


גם בגיל 6 קיבלתי הרבה אהבה וחום, ברצינות ההורים כל הזמן היו נוסעים לטיולים
ו'שוכחים' אותי באוטו. במחשבה שניה, אני לא יודע אם זה נקרא אהבה, אבל תאמינו לי זה חום מטורף. הם היו לוקחים אותי להרבה מקומות, תמיד איכשהוא מצאתי את הדרך חזרה הביתה...

בגיל 7 נכנסתי לבית ספר די אלים, היה חוקר מקרי מוות שהופקד במיוחד עלינו. והמורים היו 
דורשים מאיתנו להגיש עבודות כמו 'מה אני הולך להיות אם אני אהיה גדול'.


בגיל 8 הגעתי לכמעט שיא הכיעור, פתחתי חשבון בפייסבוק אבל הם חסמו אותי בטענה שהתמונת פרופיל שלי פיקטיבית.


בגיל 9 אירגנו לי מסיבת הפתעה ענקית, אני פוחד ממסיבות הפתעה, בגלל סבא שלי ביום הולדת 
שלו הוא אירגן לעצמו מסיבת הפתעה, אבל הוא סובל מאלצהימר אז הוא מת מהתקף לב.
בכלל ביום הולדת מה הקטע של הברכות האלה "מזל טוב" מזל "טוב" רק טוב! לא מצויין, אפילו 
לא טוב מאוד, פשוט "טוב" זה מספיק. זה נותן לי פרספקטיבה שונה על כל הציונים שקיבלתי בתעודה...
(אם אתם לא יודעים פרספקטיבה זה נקודת מבט. וכנראה שגם אתם סיימתם עם ציונים כמו שלי.)
על מה בעצם כולם שמחים בימהולדת? על זה שנשאר לך שנה פחות לחיות, או על זה ששרדת 
עוד שנה שלמה בלי להתפגר?! תחשבו שאנשים היו אומרים "מזל טוב לך, שרדת עוד שנה בחיים וכן אתה יותר קרוב לגהנום"
קדימה תוציאו את הבלונים ואת העוגה. לדעתי עוגה עם כיתוב שמח  כמו: "מזל טוב" או עד 120" זה ממש טפשי, זה סתם בזבוז. אני רוצה לראות פעם עוגה שכתוב עליה משהו בסגנון של "אתה מאומץ" טדאם!!! במקרה כזה אתה באמת צריך עוגה.
אגב מה הגיל הצעיר ביותר שאפשר למות מזקנה?  


בגיל 10 הלכתי לפסיכיאטר הוא אמר לי "אתה משוגע" אמרתי לו אני רוצה חוות דעת נוספת הוא ענה "טוב אז אתה גם מכוער"


בגיל 11 עבדתי בחנות לחיות מחמד ואנשים כל הזמן היו שואלים עד איזה גודל אני יכול להגיע...


בגיל 12 היה לי פרצוף כל כך מכוער - הזיעה הייתה נוזלת אצלי הפוך, לכיוון השיער. רק כדאי להתרחק מהפרצוף שלי.


בגיל 13 הלכתי לרופא כי בלעתי בקבוק שלם של כדורי שינה. הוא אמר לי שהפתרון הכי טוב הוא לשתות כמה בירות ולנוח קצת.


בגיל 14 גיליתי סופית שיש לי רפלקסים גרועים ואני לעולם לא יהיה לוחם, דרסה אותי מכונית עם פנצ'ר שנדחפה על ידי שני בחורים.


בגיל 15 אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי. הוא אמר לי בתגובה: "אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין." 


בגיל 16 הייתי ממש מחוצקן, יום אחד נרדמתי בספריה ועיוור אחד התחיל לקרוא לי את הפנים.


כבר בגיל 18 אנשים התחילו לצעוק עלי ״לך תתחתן״ כולם ממש כולם צעקו את זה לעברי כל היום: ״לך תתחתן״ ״לך תתחתן״. אפילו אנשים שחתכתי ברמזור, אנשים שעצבנתי, צעקו לי ״לך תתחתן״.... או שאולי הם צעקו את זה בצורה קצת שונה.


בגיל 21 מאוד התאכזבתי כי  בעבר אכלתי מסטיק בזוקה כשר בהכשר הבד"צ
והיה כתוב שם בעתידות ״עד גיל 21 תגיע לירח דבש״ זה לא התקיים.


בגיל 22 ובעצם הרבה לפני - השתנה לי השם. נכון קוראים לי מני, אבל בתור רווק אף אחד לא משתמש בזה, יש לי הרבה שמות אחרים, רק לא מני. לדוגמא ״בקרוב אצלך״ כן כן ׳בקרוב אצלך׳ זה נהיה השם שלי בכל אירוע שאני מגיע חתונה אירוסין אין לי שם אחר ״בקרוב אצלך״ וזהו. זה השם שלי, המשפחה שלי, התחביבים שלי ,החיים שלי. זה כל מה שאנשים מוכנים לדבר איתי ומבחינתם ככה קוראים לי.
אפילו כשאני מגיע לברית זה מה שאנשים אומרים לי, ואני אומר לעצמי אנשים!!  תרגיעו! למה אתם מתכוונים?! אנחנו נמצאים בברית! מה הקשר בקרוב אצלך?! אתם רוצים שיחתכו לי שוב?! או שאתם בכלל מתכוונים שאני צריך לעשות ילד מחוץ לנישואין?
אבל לא רק בקרוב אצלך, יש לי עוד שם: ״אתה הבא בתור״ כן בתור הבן הבכור והנכד הבכור, אני כבר 23 שנה שומע את אחיות של סבתא קוראות לי בשם ״אתה הבא בתור״ 
מבחינתם אין לי שם אחר. לפחות לזה מצאתי פיתרון, כי בכל הלוויה שיש במשפחה, אני ניגש אליהם וקורא להם ככה בחזרה.
יש גם מישהו שקורא לי ״החתיך הג׳נטלמן המדהים״ ברצינות! אבל זאת סתם איזה זקנה עיוורת מהשוק.
ולא זה לא כל השמות. כי כן אני יודע שסבא וסבתא קוראים לי מאחורי הגב "רוצח הנינים"


היום בגיל 23 אני לא מתבייש להגיד אני לא נגד נישואין, נישואין הם מוסד נפלא. אבל מי רוצה לגור במוסד?
חבר אמר לי שהוא ואשתו היו מאושרים 20 שנה ואז הם נפגשו.
אז מה בעצם אני מחפש?? 
אני מחפש את הרבע התואם 
אני מחפש מישהי שבעוד 97 שנה תהיה אלמנתי, מישהי שתוכל למלאות את החלל הריק... שבמטבח,
מישהי שגם הרבה שנים אחרי החתונה, כששנינו נהיה זקנים, עייפים, וכפופים. עדיין אני יוכל
לגשת אליה חרישית, להסתכל לה עמוק עמוק בעיניים, ולהגיד לה: אשתי היקרה, סוכר שלי, דבש ותה ארל גריי ותעשי את זה מהר כי אני צמא.
בכלל, אני לא מוכן להתחתן אם מישהי שמוכנה לקחת אחד כמוני!


בגילי אני כבר לא מפחד מהמוות. הייתי מת כבר הרבה שנים לפני שנולדתי ואף פעם לא סבלתי בגלל זה.
כל מה שאני מבקש זה תנו לי רכב טוב, אוויר צלול ובת זוג יפהפייה, ואתם יכולים לשמור את הרכב והאוויר הצלול."


לרשומת ההמשך - '23 לא מה שחשבתם' לחצו כאן


אהבתם? 
לחצו לייק למעלה מתחת לכותרת
ופלוס 1 פה:







להשארת תגובה 
כיתבו את התגובה ולאחר מכן
מתחת לריבוע הריק של התגובה ליד "הגב כ:"
בחרו איך אתם רוצים לפרסם את התגובה - ע"י חשבון גוגל שלכם או בתור אנונימי
לאחר מכן לחצו: פרסם הערה"

5 תגובות:

  1. מזל טוב מני

    השבמחק
  2. עננננננננננננננננק

    השבמחק
  3. זה אני שלא רואה טוב או שאתה סתם מסתקל על אחרים ובטוח שזה אתה?

    השבמחק
  4. חזק ביותר רוצח שיהיה לך מזל בינוני

    השבמחק
  5. הי זה אמיתי כל הסיפור הזה???

    השבמחק