לפני שבוע אמרתי לעצמי "מני אולי תיסע לחברון לשבת חיי שרה". רגע; למה לנסוע בכלל מיד הוספתי, אבל בגלל שאני העלתי את הרעיון לא רציתי להתווכח.
קו 160. פעמי לכיוון עיר האבות, האוטבוס מלא בכל הטיפוסים והשפות האפשריים. האנשים באוטובוס נחלקים לשלוש, אלה שעם פרחים (מתארחים) אלה שעם שקי שינה (יושני אוהלים) ואלה שבלי כלום (קפאו למוות בלילה) מארחי נחמדים ואני מתמקם ויוצא לתפילת ליל שבת. כל עמך ישראל נמצא, מכל קצוות מפת יהודה ושומרון. התפילה מלאה בסלבס - בן היתר ניצפו:
הכי עיתונאי: אהרון גרנות
הכי קיצוני: ח"כ מיכאל בן ארי
הכי לוהט: אבשלום קור
הכי ספורטאי: דורון שפר
הכי לא היה: צביקה פיק
ועוד נצפו חברי הכנסת דני דנון, יולי אדלשטיין, וזאב אלקין.
יוצאים מהתפילה כולם בבת אחת, חלק שרים, חלק צועקים, כולם דוחפים.
מה שמוביל למסקנא הפשוטה - אנשים לעולם לא מתבגרים הם רק לומדים איך להתנהג בציבור. מצב קצת לחוץ? והם שוכחים את מה שלמדו.
הכיף בלהתארח אצל משפחה זרה מקרית ארבע - זה האפשרות לרדת לשלחן לילי שבת בתחתונים ועניבה בלבד, להסתכל על כולם באדישות ולהגיד: "מה? אתם לא יודעים שככה נוהגים בירושלים?!" אבל ויתרתי על הכיף.
אוכל טעים ויצאתי לטייל בחברון, מתגלגל להתוועדות של חב"ד. הכלל הוא שכדאי לקיים התוועדות חסידית צריך שיהיו שלושה דברים וודקה, וודקה ווודקה וגם כדאי לצרף עוד קצת וודקה שיהיה.... לאחר ישיבה צפופה של כמה דקות בחברת עשרות צורות מעוותות של מה שהבורא קרא אדם, החל הצלם שלידי להראות כישרון יוצא דופן..... כישרון מופלא של הוצאת אוכל חזרה מתוך הכיבה אחרי שחלקו התעכל. כישרון מדהים שבדרך כלל מגיע לבן אדם אחרי כמות לא מבוטלת של וודקה.
גם במערת המכפלה היה אלכהול - עשו 'דפק תראש'.
אחרי חב"ד, התרחשות מרגשת, פגשתי דובר עברית. כן כן עובדה פשוטה ששכחתי לציין עד עכשיו, רוב הציבור היו דוברי אנגלית אלפי בחורים ובחורות אמריקאים, שחלקם דווקא בשבת שבה מסופר בפרשה על השדכן הראשון - אליעזר, ניסו למצוא את זיווגם בלי שדכן. גם צרפתים היו הרבה, כל כך הרבה שבשלב מסוים שקלו לשנות את השם ולקרוא לזה: 'חברון - עיר האורות' או 'חברון מאז ולפריז'. המשכתי להתגלגל בקסבה של חברון ונקלעתי לביתו של המקובל החברוני רבי ברוך מרזל איש האשכולות והרימונים והוא סך בפני את משנתו המורכבת האומרת להרוג את הערבים!!!
7,000 תושבים יש בקרית ארבע חברון ועוד 70,000 חיילים. האבטחה בשבת היתה מטורפת כל 15 מטר היה מוצב חייל בשמירה, הצבא עשה את עבודתו נאמנה.
עכשיו תנו לי לספר לכם כמה דברים על להיות חייל: לירות בנשק זה מגניב, לזרוק רימון זה מגניב גדול, לנסוע בטנק זה מגניב ענק, לירות מטנק זה אבי ביטר מגניב, אבל לעמוד בשמירה שש שעות בגשם מטורף וקור כמו שהיה בשבת - זה לא....... כזה...... מגניב...... בכלל... ממש לא!!!!
חברון היא עיר ערבית, מה שאומר שחמש פעמים ביום ובמיוחד בבוקר המואזין צועק בקולי קולות. ואני אומר אמנם אתם ערבים, אבל מה נסגר איתכם, תתקדמו אנחנו בשנות האלפיים,מה הבעיה בשעון
מעורר או אולי איזה אס. אמ. אס. קבוצתי משהו בסגנון של:
בדרך חזור כל מה שרציתי זה שיהיה לי קטשופ. זה היה יכול להיות ממש מגניב למרוח קטשופ על צד אחד של הפרצוף, לתת דפיקה חזקה עם היד על הזכוכית הממוגנת של האוטובוס ולהסתכל על כולם... אני רק מאמין שאם הייתי עושה את זה היו מטפלים בי בהשראת השבת, כלומר נותנים לי באבות אבותי...
